מחקרים על מחלת קרויצפלד יעקב
חלבון "פריון" לא תקין חלבון "פריון" תקין
קיימים מחקרים רבים בנושא פריונים (Prions) מחוללי המחלה. המפורסם מבינהם הוא של פרופ' סטנלי פרוסינר בתחילת שנות ה-80, שגילה זאת במחקריו, ועל גילוי זה אף זכה בפרס נובל בפיזיולוגיה וברפואה לשנת 1997. הוא גם זה שטבע את המונח PRION
proteinaceous infectious particle- חלקיק חלבוני זיהומי. עד לגילוי זה נטו לחשוב שמדובר בפתוגן וירוס שמחולל את מחלת קרויצפלד יעקב. פרופ' פרוסינר גילה כי מחולל המחלה הינו בעצם חלבון שעובר שינוי מבני (מתקפל באופן לא תקין) ויוצר רבדים מזיקים במוח ומהלך של המחלה קרויצפלד יעקב. גילוי זה היה ייחודי מאוד בשל העובדה שנמצא "פתוגן" חדש, שלא היה ידוע קודם, כגון חיידק, וירוס, פטריה וטפיל. במשך הזמן אף התגלה כי חלבונים שונים נוספים גורמים למחלות ניווניות שונות של המוח. במחלת אלצהיימר- חלבון עמילואיד בטא, במחלת פרקינסון- חלבון אלפא סינוקלין, ועוד.
חלבונים אלו, כולל חלבון הפריון, נמצאים גם באנשים בריאים, ומסיבה שלא ברורה עדיין עוברים שינוי, מתקפלים באופן לא תקין, מצטברים וגורמים להרס רקמות המוח.
לצערינו נכון להיום אין טיפול מוכח בבני אדם שמונע את מחלת קרויצפלד יעקב או מטפל בה.
כתבה ותיקה בעברית בכתב העת גלילאו (ינואר-פברואר 98') - הפריונים המתעתעים
מאת: מרית סלוין.
נציין מחקר ספציפי שנותן סקירה טובה באנגלית על המחלה וסוגיה.
Kendra Bechtel, B.A. and Michael D. Geschwind, M.D., PhD (יולי 2013).
וכן מאמר שנותן סקירה בת 40 שנה של מחקר פריונים במגזין המדעי SCIENCE ע"י פרופ' בכיר וותיק בתחום פרופ' אגוצי: Shifts and drifts in prion science-
Adriano Aguzzi, Elena De Cecco (אוקטובר 2020)
במסגרת המכון הלאומי למחקר ומעקב על מחלת קרויצפלד יעקב באנגליה- מחקרם של גרים מקנזי ורוברט וויל, נותן סקירה על המחלה וטכניקות האבחון הקיימות (נוב' 2017)
מחקרים רבים ניתן לקרוא ב- NCBI - PubMed (הספריה הלאומית לרפואה של ארה"ב) בחיפוש ערך "prion" או (CJD" (Creutzfeldt-Jakob Disease". כל המחקרים מפורסמים באנגלית מדעית לכל המתעניין. המחקרים מופיעים כתקציר בלבד, אך לחלקם ניתנת גישה חופשית למחקר המלא ללא תשלום למי שמעוניין להעמיק.
נציין מקצת המחקרים העדכניים והבולטים כיום לניסיונות לטיפול במחלה, שמקובלים גם על הקהילה המחקרית:
המחקר הבולט ביותר כיום מגיע מזוג חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, ד"ר אריק מיניקל Eric Minikel וד"ר סוניה וואלאב Sonia Vallabh. סוניה הינה נשאית של מחלת פריונים FFI (מחלה מקבילה ל-CJD) ומאז הגילוי לפני מס' שנים, שניהם עוסקים במחקר למציאת טיפול למחלה במוסד מחקרי Broad המשותף לאוניברסיטות MIT ו- Harvard בשיתוף עם חברת תרופות Ionis. הם הצליחו במודל של עכברים להפחית את כמות ביטוי חלבון PrP במוח וע"י כך להוריד את הסיכון למחלה. (לקריאת הפוסט). במחקרים שביצעו בעבר וסרקו דגימות רבות של אנשים, הם גילו אנשים שגן זה לא תפקד אצלם והגיעו לגיל מבוגר, מה שמחזק את דרכם להוריד את ביטוי הגן. עם זאת יש לציין, כי עד היום לא ברור עדיין מה תפקידו של גן זה, ולכן הפחתת ביטויו היא בגדר סיכון מסויים, שיש להעריכו באופן ברור יותר. לאחר ניסויים קליניים בבני אדם ניתן יהיה להגיע למסקנות מבוססות יותר והם נערכים לכך. המחקר עדיין בשלב של בטיחות בעכברים נכון ל-2/2021, על מנת לבדוק את רעילותו.
התקווה הגדולה של חברה זו מבוססת על הצלחתה בתרופה שיצרה חברת IONIS למחלה אחרת שנקראת SMA - מחלה חמורה, הגורמת לחולשת שרירים מתקדמת כתוצאה מניוון עצבי. התרופה ניתנה לילדים עם המחלה, והם זכו לריפוי בזכותה.
נפגשנו עם החוקרים שעובדים עם החברה לגבי מחלת קרויצפלד-יעקב ואנחנו בקשר מתמשך איתם. העמותה אף תמכה במחקר זה בתרומה כספית. בנוסף יצרנו את החיבור בינהם ובין בי"ח איכילוב, שמסייע לקחת דגימות חולים ונשאים, לבסס מחקר זה לקראת מחקר קליני שיידרש לקידום תרופה זו. לרישום למחקר באיכילוב.
אריק וסוניה מנהלים עמותה PRION ALLIANCE ומנהלים בלוג מאוד מפורט ומקצועי בו הם מעדכנים לגבי מחקרים ועדכונים מהכנסים. קישור לבלוג ולסקירה על הכנס PRION 2019.
ניתן להירשם באתר שלהם למאגר הרישום שהם גם מנהלים לטובת המחלה. קיים גם בעברית.
מחקר בולט נוסף נערך כבר מספר שנים על ידי פרופ' ג'ון קולינג' Prof John Collinge והצוות שלו מבית החולים האוניברסיטאי בלונדון UCLH) University College London Hospital) שבאוקטובר 2018 בית המשפט הכריע ואישר בתקדים משפטי באנגליה טיפול ניסיוני זה, שעדיין לא עבר ניסויים קליניים ולא אושר כתרופה. מדובר בטיפול בנוגדנים PRN100 המונעים את הדבקת התאים הבריאים ולראשונה נוסו על בני אדם. לקריאת הכתבה ב-BBC NEWS "Pioneering CJD treatment to be used on British patient".
הטיפול ניתן ל-6 חולים במצבי התקדמות שונים של המחלה. לקריאה נוספת באתר בי"ח UCLH. בהתקשרות עם צוות זה לטובת חולים ממדינת ישראל הובהר כי יש לצוות זה אפשרות מוגבלת לטיפול באזרחי אנגליה בלבד. במידה ודברים ישתנו נשמח לעדכן. הסבר מפורט על טיפול זה תוכלו למצוא גם באתר של החוקר מאוניברסיטת הארוורד- ד"ר אריק מיניקל, שהוזכר קודם.
קיימים עוד מחקרים רבים בנושא PRIONS פריונים, ע"י חוקרים בכירים בעולם, ומדי פעם גם רואים מחקרים שממש ניתן לקדם ל"שטח", ואנחנו בעמותה עומלים על כך. חלק מהעניין הוא הנגשת דגימות של בני משפחות חולים ושל חולים. לכן, יש חשיבות רבה לרישום למאגר הדגימות שלנו, שהינו בלתי תלוי בגורם חיצוני כלשהו. חשוב מאוד שתירשמו ותוסיפו לכוח שלנו כקהילה לקדם מחקרים עבורינו. למעבר לרישום למאגר.
במסגרת פעילותינו מול חוקרים בכירים בתחום כבר מצאנו מספר חומרים (גם טבעיים) שנמצאו אפקטיביים על מודלים של חיות, והצליחו לדחות את המחלה, אך נדרש מחקר המשכי על מנת לטעון שיסייעו גם עבור בני אדם. להרחבה "מדוע לא נמצא פתרון עד עכשיו". כמובן שנעדכן בהתפתחויות.
כיוון מחקר שאנו מקדמים, לאור שיחות עם חולים ובני משפחות רבים הוא גורם הסטרס (נפשי ופיזי) שנמצא משמעותי מאוד ברב הראיונות שערכנו.
הקשר של המחלה לסטרס נבחן כבר בעבר (2006) ע"י פרופ' אריאלה גיגי, נוירופסיכולוגית וחוקרת במדעי המוח באונ' אריאל, שראיינה משפחות רבות של חולים בקרויצפלד יעקב. בראיון שקיימתי גם איתה עלה האבחון של קיום מצבי סטרס והרגישות אליהם בהקשר המחלה. ניתן להרחיב במחקרים שפרסמה בנושא.
בנוסף, נושא הסטרס נבדק גם במחקר שנערך לאחרונה (2019) בסלובקיה על שלושה זוגות תאומים זהים עם מוטציה דומה לזו ששכיחה בישראל E200k, ונמצאו כי שלושתם חלו בגילאים שונים עם רקע של סטרס כרוני ברקע: פיזי (ניתוחים ומחלות כרוניות) במקביל לסטרס נפשי (אבל, בעיות כלכליות, לחצים נפשיים ועוד).
מחקר שמתחבר אף הוא לגורם הסטרס מכיוון הגנים, הוא מחקר שערכה ד”ר אליזבת בלקברן, זוכת פרס נובל, שגילה קורלציה בין שחיקה ומתח נפשי להתקצרות הטלומרים (האזור המצוי בקצה של הכרומוזומים, שמכילים את ה- DNA) הגורמת להזדקנות התאים. להרחבה בנושא בעברית והרצאה של TED.
מחקרים רבים במשך השנים מצביעים על נוגדי חמצון ובהם פנופנולים Polyphenols - תרכובות הנמצאות בשפע במקורות מזון צמחיים טבעיים, כיעילים בשמירה על הבריאות גם כנגד מחלות ניווניות של המוח. מחקר שפורסם לאחרונה 2021 נותן סקירה על המכניזם של פעילות זו בתאים. דיון נוסף בהקשר זה ניתן לקרוא גם באתר של מכון דוידסון, שמציין את יעילותם הפחותה של נוגדי החמצון מלקיחת תוסף לעומת צריכת מזונות המכילים נוגדי חמצון אלו. רשימה של מזונות עם פוליפנולים לפי סולם ערכים שנבדק במחקר. המזונות (ותבלינים) עם הערכים הגבוהים ביותר לפי הסדר מהגבוה ביותר: ציפורן, מנטה חריפה, כוכב אניס, קוקוס, אורגנו, זרעי סלרי, פירות יער, שוקולד מריר (עם אחוז גבוה של קקאו), זרעי פשתן (יש לטחון במקום), ערמונים, מרווה, רוזמרין ועוד.
וכן פורסמו בהקשר המחלה גם נוגדי חמצון נוספים (יש להיזהר בתוספים):
קוורציטין אותו ניתן למצוא אותו בין היתר בצלפים, בצל אדום, בצל ירוק, בצלצלים, תפוח אדום, ענבים, פירות יער, קייל, עגבנייה, ברוקולי, כרוב ניצנים, פירות הדר, פלפל ירוק וצהוב, אגוזים, שקדים, פיסטוקים, אספרגוס, כוסמת, ותה שחור וירוק.
הרחבה על מחקרים נוספים ניתן לקרוא בלשונית כתבות על מחקרים רלוונטיים למחלת קרויצפלד-יעקב , כן במחקרים שהעמותה מקדמת וכן באורח חיים בריא.