איך מאבחנים מחלת קרויצפלד יעקב?

איך מאבחנים קרויצפלד- יעקב

האבחנה הסופית של מחלת קרויצפלד-יעקב בעבר התבצעה באמצעות בדיקה פתולוגית של המוח לאחר המוות, אולם כיום אפשר לבצע אותה קודם לכן באמצעות הצלבה של מספר בדיקות לאחר של שלילה של סיבות אחרות (המפורטות מטה):

בדיקה קלינית

תסמינים נוירולוגיים עם התדרדרות מהירה של תפקודי המוח והגוף, שאופיינית בעיקר למחלת קרויצפלד-יעקב. בעיקרון, אין מחלה שדומה לה בהידרדרותה הדרמטית, אבל בכל זאת יש לבצע בדיקות נוספות כדי להגיע לוודאות ולאבחנה מבדלת.

בדיקה של רמת חלבון טאו TAU

רמות גבוהות של החלבון (מעל pg/ml 1000) מעידות על הרס תאי מוח ועל מחלת ניוונית פעילה. בדיקת זו מתבצעת על ידי דגימת נוזל עמוד שדרה CSF בניקור מותני, או בבדיקת דם.

בדיקת נוירופילמנטים NFL

רמות גבוהות מעידות על הרס תאי מוח ומחלת ניוונית פעילה. עד לפני תקופה נהגו לערוך בדיקות אלו (TAU, NFL) בנוזל עמוד שדרה בלבד, ואולם כיום אפשר לבצע את הבדיקות גם באמצעות בדיקת דם רגילה, במכשיר בטכנולוגיה חדשה שמצוי בבתי החולים.

בדיקת RT-QuIC

בדיקה בטכנולוגיה חדשה יחסית שנותנת אבחון מוקדם וספציפי של מחלת קרויצפלד-יעקב בסבירות גבוהה, אם כי גם אינה ודאית ב-100%. אבחון זה בדרך כלל מתבצע באמצעות דגימה שנלקחה מניקור מותני (נוזל עמוד שדרה). מתבצעת כיום רק בבי"ח איכילוב. הבדיקה מהימנה יותר במקרים ספוראדיים ופחות גנטיים. קיבלנו דיווחים לא מעטים על תוצאות שליליות במחלה הגנטית.

הרחבה במחקר

בדיקת MRI ובדיקת EEG

בדיקות אלו צריכות להיבחן על ידי רופא מומחה שמכיר את מחלת קרויצפלד-יעקב ויודע כיצד היא מתבטאת בבדיקות אלו. בדרך כלל תתקבל תמונה מדויקת יותר עם התדרדרות מצב החולה. יש לציין כי כיום ניתן לאבחן קרויצפלד-יעקב אך ורק עפ"י MRI במצב המתקדם של המחלה, ולעיתים ניתן כך להימנע מבדיקה בנוזל עמוד שידרה.

בדיקת המוטציה למחלה הגנטית בגן PRNP

בדרך כלל קודון E200K שהוא בעל השכיחות הגבוהה ביותר בישראל. בדיקה זו, בשילוב יתר הבדיקות, יכולה לאושש כי מדובר במחלה גנטית פעילה. במידה ויצאה שלילית, בעוד האחרות יצאו חיוביות, סביר שמדובר בתצורתה הספוראדית של המחלה או בתצורתה היאטרוגנית כתוצאה מהדבקה (שמעולם לא דווחה בארץ).

חשוב מאוד לדעת, שללא בדיקה ואבחון גנטי באופן רשמי לחולה עצמו, לא יינתן בהמשך אישור לייעוץ גנטי ותהליך PGD לקרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה, אלא אם כן הם עצמם יעשו את הבדיקה ויאובחנו.

לתשומת לבכם, לא ניתן לאבחן את המחלה כספוראדית על סמך מוצא עדתי או היסטוריה משפחתית בלבד, אלא יש לבצע בדיקה גנטית. כיוון שכבר ראינו הרבה מאוד מקרים למחלה הגנטית ללא היסטוריה משפחתית וגם מקרים נדירים יותר ממוצאים שונים ואפילו מארצות אשכנז ומתימן. חשוב שתדרשו זאת, למען היערכות לעתיד המשפחה!

מתוך מאמר של פרופ' אינגה זר (חוקרת בכירה בתחום):
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8285036/?utm_source=chatgpt.com

Genetic markers

PRNP mutations account for about 10–15% of all human prion diseases.1 Some cause specific clinical syndromes such as GSS or FFI, others may mimic clinical presentation and biomarker profiles of sCJD (e.g. E200K). Thus, the sequencing of PRNP is an important biomarker that should be considered in the differential diagnosis of prion diseases and is vital in atypical cases, as well as in cases with positive or uninformed family history of RPD. In some sCJD subtypes, reduced sensitivity of surrogate biomarkers has been observed, especially in MV2 and MM2 cases. The identification of the PrPSc type is only possible in brain tissue but the analysis of codon 129 PRNP might help to interpret inconclusive biomarker results.

הרחבה על סוגי המחלה

באבחון מחלת קרויצפלד-יעקב יש לשלול מחלות מוח אחרות: דלקתיות, זיהומיות, נאופלסטיות (גידולים), או ניווניות.

לדוגמה, infectious encephalitides, transverse myelitis, שבץ מוחי, שטף דם תוך־מוחי או תת־עכבישי (subarachnoid), שיטיון מהיר על רקע וסקולארי, אנצפאלופתיות על רקע מטבולי או אנוקסי, אפיזודות חריפות וחמורות של טרשת נפוצה ב-CNS, cerebral vasculitides ו-angiopathies, אנצפאלו־מיאלופתיות, מיטוכונדריאליות ומחלות אגירה של ה־CNS (מתוך ויקירפואה, ערך חלבון 14-3-3).

אבחנות אלה נשללות באמצעות בדיקות העזר שהוזכרו לעיל על ידי רופא מומחה.

רופאים נוירולוגים מומחים במחלה

מספר רופאים נוירולוגים מומחים בכירים למחלת קרויצפלד-יעקב בארץ, חלקם ותיקים מאוד בתחום והינם שותפים למחקרים רבים על המחלה.

פרופ' עמוס קורצ'ין – מנהל המחלקה הנוירולוגית בגימלאות, בי"ח איכילוב.
ד"ר נורית עומר – נוירולוגית, בי"ח איכילוב (שם מתבצע ניסוי קליני - שכרגע בשלב הפסקת ביניים).
פרופ' צ'פמן יואב – מנהל המחלקה הנוירולוגית, בי"ח תל השומר.
פרופ' כהן אורן – נוירולוג בכיר, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
ד"ר אפל שמואל – נוירולוג בכיר, בי"ח ברזילי.
ד"ר ניצן זאב – מנהל מרפאת זיכרון במחלקה הנוירולוגית, בי"ח ברזילי.
פרופ' אסתר כהנא – נוירולוגית בכירה בגמלאות, בי"ח ברזילי.

המידע על אנשי מקצוע ונותני שירות מובא לנוחות הציבור בלבד, בהתבסס על ניסיון העמותה או המלצות שהתקבלו. העמותה אינה אחראית לשירותים שיינתנו על ידם, לזמינותם או לתוצאות הטיפול, ואינה מהווה צד להתקשרות עמם.

יש לציין כי גם כיום יש קושי באבחון המחלה, וחשוב להעלות אותה כאפשרות כשמדובר במחלת ניוון מוח עם הידרדרות מהירה. אומנם המחלה נדירה בעולם, אך שכיחה הרבה יותר בארץ.

הרצאה ב-YOUTUBE על אבחון CJD ומידע נוסף ע"י Brian Appleby, MD

Co-Director, National Prion Disease Pathology Surveillance Center