בראיה נטורופתית חוקרת גישה טבעית לשמירה על הבריאות
אליס ענן, יו"ר העמותה, נטורופתית מוסמכת והרבליסטית קלינית
בפתח הדברים אומר שהמידע המופיע להלן מיועד להרחבת ההבנה בלבד ואינו מחליף ייעוץ מקצועי. ההתייחסות הינה כללית, נותנת קווים כלליים לאורח חיים בריא, ואינה מתייחסת למצב רפואי מיוחד או ספציפי.
בכל מקרה פרטני יש להיוועץ במטפל מקצועי מתחום הבריאות, רופא, נטורופת, פסיכולוג, וגורמים מקצועיים נוספים, ובכל מקרה אין להסתפק בדברים אלו בכדי להגיע למסקנות אישיות. הרקע המקצועי שלי הינו נטורופתית והרבליסטית (מטפלת בצמחים) קלינית. הרחבה בסיפור האישי של מייסדת העמותה.
ברצוני להדגיש כי נכון להיום אין טיפול מוכח בבני אדם שמונע את מחלת קרויצפלד יעקב או מטפל בה.
עם זאת, בפירוט הרב שערכתי להלן, אני מביאה את עיקרי התובנות שצברתי במשך יותר מעשור של שנות פעילותי בתחום, עם הפניות למחקרים ולאתרים מעניינים שניתן להרחיב בהם ולמצוא בהם כלים רבים לשיפור הבריאות באופן כללי, ויכול להשפיע לחיוב גם על ההתמודדות עם מחלת קרויצפלד יעקב. אם אתם רחוקים מאורח החיים המומלץ, אפשר וכדאי אפילו בצעדים קטנים ליישם את ההמלצות ולאמץ אורח חיים בריא יותר.
מראש אומר שאני מרכזת את מלוא מאמציי בחולים שאובחנו במחלת קרויצפלד יעקב בלבד. אינני נותנת ייעוץ פרטני לכלל הפונים, ואני ממליצה לפנות לאנשי מקצוע.
התפישה הנטורופתית
הנטורופתיה היא תפישה טיפולית הוליסטית הרואה באדם מכלול שלם של גוף, נפש ורוח, המורכב ממערכות רבות שמשפיעות ומושפעות באינטראקציה הדדית וקשרי גומלין בינהן, עם הסביבה ועם אורח החיים. על פי תפישה זו, לאדם יש כוחות ריפוי ומנגנוני תיקון טבעיים לשיקום, לאיזון ולשמירה על הבריאות ועלינו לתת את הכלים לעודד כוחות אלו.
הטיפול מתמקד בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים, כדי להגיע לפתרון מיטבי. ככל שהתיקון-איזון יהיה מוקדם יותר, כך יפחת הסיכון להיווצרות פתולוגיה, שקשה יותר לטיפול, והאמצעי הטוב ביותר בעצם הוא מניעה ע"י אימוץ אורח חיים בריא ככל שניתן.
השאיפה היא בריאות מיטבית - מצב של חיוניות טובה בהרגשה ובמראה והרמוניה ברבדים השונים של האדם, ולא רק מצב של "אי מחלה". העלאת החוסן הגופני-נפשי מעלה את יכולת הגוף להתמודדות עם מחלות באופן כללי וכן את מנגנוני הריפוי הטבעיים לאיזון מחודש. הרחבה על יחסי הגומלין בין המערכות.
מה משפיע על החוסן הגופני-נפשי?
הטיפול בגישה הנטורופתית:
בראיה נטורופתית, ניתן לומר כי כשיש לגוף את המשאבים הנדרשים, מנגנוני הריפוי הטבעיים עובדים באופן תקין. ככל שלאדם יהיו משאבים המהווים רזרבה תפקודית טובים ורבים יותר, הוא יהיה בעל חוסן טוב יותר ויוכל לשאת באופן טוב יותר מצבי סטרס ולצלוח אותם בשלום. לכן, יש לחזק את האדם במשאבים ברמה הבסיסית, ומצד שני למתן את הסטרס באופנים שונים, וכך לצמצם את הסיכון לחלות במחלות קשות באופן כללי.
חיזוק האדם מתייחס לשלושת האלמנטים שהוזכרו קודם: הזנה טובה של הגוף והנפש, תנועה- פעילות גופנית* סדירה, מתונה ומותאמת, עיכול תקין, ופינוי תקין של פסולת ורעלים מהגוף והנפש. הרעיון כאמור הוא להגיע לבריאות מיטבית, שתסייע לא רק במניעת מחלות, אלא בהעלאת איכות החיים בכלל, וביכולת ההתמודדות בפרט.
הטיפול הנטורופתי:
זהו הכלי החשוב ביותר שיש לכם על מנת לשפר את בריאותיכם ואת חוסנו של הגוף, ובכללו גם את המוח. תזונה בריאה תומכת בתחזוקה שוטפת תקינה, מניעת מחלות, יצירת בריאות מיטבית, טיפול בפתולוגיות שונות והרגעה נפשית. תזונה לקויה לעומת זאת, יוצרת חוסרים תזונתיים חיוניים שעלולים לאורך זמן לפגוע במערכות הגוף ובעמידותו בכלל ובמערכת העצבים והמוח בפרט (לדוגמה קבוצת ויטמיני B). להרחבה.
צמחים הידועים בטיפול מהמסורות העתיקות במשך מאות ואלפי שנים (סין, הודו, יוון, מזה"ת, אירופה, אמריקה ועוד) וחלקם אף נחקרו באופן מדעי. בימינו צמחים אלו משמשים את ההרבליסטים הקליניים בטיפול גם בפתולוגיות שונות וגם לחיזוק כללי של הגוף, להתמודדות עם סטרס והרגעה בפרט. זהו כלי מאוד עוצמתי, אך יש להיעזר באנשי מקצוע ולנקוט בזהירות הראויה, מאחר ולא כל צמח בטוח לשימוש בכל מצב ולאורך זמן. להרחבה.
מומלץ לתסף בעיקר בתקופות עומס מיוחד, ובתסמינים מיוחדים שיכולים להעיד על חוסר. כדאי להיעזר באיש מקצוע ולא לקחת ללא המלצה, כי תוספים בעודף יכולים לגרום לחוסר של רכיבים אחרים (מתחרים על אותם אתרים בגוף), יכולים להפר את האיזון החשוב, יכולים לגרום לרעילות ואפילו נזק. להרחבה.
אימון המוח
מעבר להזנת הגוף והמוח בתזונה הראויה, חשוב מאוד האימון גם בשילוב למידה וסקרנות, כחלק מתחזוקה ושיפור התפקוד. לקריאה ותרגול לדוגמה: באתר EFFECTIVAte.
למערכת ההורמונלית יש תפקיד חשוב בשליטה על מערכות הגוף ותפקודן. כשמדובר במצבי סטרס (כחלק ממנגנון FFF שהוזכר בתחילה), יש הפרשת הורמונים שונים שמתחזקים את מצב הסטרס, וכשהפרשתם מתרחשת לאורך זמן, יש שחיקה של מערכות הגוף. לכן חשוב מאוד לאזן את הגוף והנפש גם מהבחינה הזו, וזו בעיקר על ידי הרגעה ומילוי מצברים נפשיים.
כן, גם החלק הנפשי חשוב מאוד בהתייחסות לבריאות הגוף בכלל והמוח בפרט. להלן סקירה באילו דרכים נוכל לשפר את יכולותינו בפן הרגשי והנפשי לחוסן נפשי, שבהיזון חוזר משפיעים גם על החוסן הפיזי.
טיפוח איזון רגשי ושיפור ההתמודדות עם מתחים נפשיים
ממחקרים רבים עולה כי שינה איכותית ומספקת במשך כ-7-8 שעות בלילה היא מרכיב קריטי בבריאות הנפשית והפיזית. גם מדיווחים של חולים רבים עולה כי בשנים ובחודשים שקדמו למחלה חוו בעיות שינה הן מבחינת כמות שעות מצומצמת מהמומלץ והן מבחינת הפרעות באיכות השינה.
השינה חשובה מאוד הן לבריאות המוח בפרט, והן לבריאות הגוף בכלל - פיזית ונפשית. בשינה מתבצעות פעולות שיקום של הגוף ושל המוח כחלק מתחזוקה שוטפת תקינה, חיזוק פעילות מערכת החיסון, תיקון DNA, ועוד. להרחבה בהרצאה של TED של פרופ' מתיו ווקר, חוקר מוח בריטי. וכן בכתבה על חשיבות השינה באשר לבריאות המוח.
למי שמתקשה בהירדמות ובשינה אני ממליצה על מדיטציה בדמיון מודרך לשינה עמוקה ומוזיקה להירדם בקלות לדוגמה. באינטרנט תוכלו למצוא שפע כאלו. וכמובן בליווי ההמלצות הנוספות להרגעה הן בפעילות והן בתזונה.
למי שעדיין סובל וכל אלה לא עובדים עבורו, ניתן להיוועץ ברופא לגבי לקיחת מלטונין - הורמון שינה ונוגד חמצון חזק. הורמון זה שמופרש באופן טבעי ע"י הגוף, הולך ופוחת בגוף עם ההתבגרות, ולכן יש נטיה גדולה יותר לסבול מחוסר שינה עם העליה בגיל. ניתן עם מרשם רופא בלבד.
לטיפול בסטרס ומתחים נפשיים יש כיום אפשרויות רבות ומגוונות, שמעוגנות גם במחקרים:
פעילות גופנית מתונה* וגם מרגיעה- הליכה, שחיה, יוגה, טאי צ'י וצ'י קונג, ועוד. פעילות גופנית מסייעת גם בחיזוק הפיזי, בהזרמת דם טובה יותר, וגם בחיזוק ושחרור הנפש ע"י שחרור והעלאת הורמונים חשובים.
תראפיות למינהן -
פעילות מרגיעה - מדיטציות, מיינדפולנס, אפילו מס' דקות מועט לדוגמה בקישור, תרגול נשימות, נשימות מעגליות- נמצאה השפעה מיטיבה על עייפות, חרדה, כאב, רגשות חיוביים, יכולת לימוד וזכרון ויחסים בין אישיים. תוכלו גם להיעזר באפליקציות שונות כמו CALM או HEADSPACE (שמלווה בהסברים מדעיים באנגלית) וכדומה.
הרפייה והתרגעות, טיפולי מגע שונים להרפיית הגוף והנפש, טיפול פסיכולוגי ותראפיות שונות, דימיון מודרך, תחביב מרגיע, הקשבה למוסיקה מרגיעה, שהיה עם קשב בטבע, הליכה בים, גינון ועוד. ספריית מדיטציות ואימון מוחי לדוגמה.
פעילות מרוממת (להיות בשמחה)- שירה, ריקוד, מוסיקה, צחוק והומור, נגינה, חוג חברתי, ואפילו טיפוח חיית מחמד :) כל מה שמשמח ומרים אתכם למעלה.
למידה וטיפוח של תהליכי מודעות, אופטימיות וחשיבה חיובית, קבלה- שינוי איכות המפגש עם המציאות, פחות מאבק וכעס ויותר פיוס, חמלה, פחות שיפוטיות ונוקשות, יסייעו לשחרר מדאגות ומוטרדות בלתי פוסקים ולנקות את הפסולת התודעתית.
סידרת פודקאסט מומלצת מאוד במיינדפולנס -
שלמות של כאן 11 בהנחיית הפסיכולוגית הקלינית סמדר יהודה-גזית.
והסידרה של headspace בנטפליקס (20 דק'), שחציה הסבר וחציה תרגול.
חשובה מאוד ההשקעה בעיסוק עם משמעות ותכלית החשובים לכם, חיזוק האמונה בטוב, פיתוח חוסן להתמודדות עם רגשות שליליים, פיתוח תודעה של הכרת תודה ועוד.סידרה מעניינת וטובה של פודקאסט (תכנית רדיו אינטרנטית) מומלצת בנושא זה - חושבים טוב של הפסיכולוגית יהודית כץ, שמביאה לדיון אורחים מעניינים בתחומים שונים בחשיבה חיובית.
זאת ועוד שיטות רבות יכולות להרגיע מתחים נפשיים, הכל בהתאם להתחברות אישית, מה שמרחיב לכם את הלב, בהתאם ליכולות ובהתאם גם לעוצמת המתחים. רצוי לא "למתוח את החבל" יותר מדי ולא להגיע למצבי התשה עד לפעילות מרגיעה, אלא לשלב באופן קבוע בלוח הזמנים. בכל פעילות שתבחרו, חשוב שיהיה אלמנט של השקטת המחשבות המטרידות, והרגשה של הרפיה של הגוף והנפש. לשמח ולרומם את עצמכם, לא פחות חשוב!
כיום יש גם אפליקציות רבות בטלפון הסלולרי שניתן להוריד ולישם בקלות תרגולים מתחומים שונים (אימון מוח, מדיטציות, נשימות, פעילות גופנית, ועוד).
בנוסף, חשובה מאוד האינטראקציה החברתית של האדם והתמיכה שהוא מקבל מהסביבה שלו, הרגשת שייכות שמחזקת אותו ונותנת לו את הכוחות הנפשיים שנדרשים לו להמשיך הלאה. מחקרים רבים תומכים בהבנה זו. לכן מעבר לחשיבות של משפחה תומכת, אני ממליצה להיות קשורים לקבוצות השתייכות סביב תחביב, עניין, התנדבות, משחק, לטפח חברויות ועוד. חשוב לדבר ולשתף אחרים (בני משפחה/ מטפלים מקצועיים/ חברים, ועוד), לפרוק מתחים ורגשות ולא להישאר עם המוטרדות והדאגות לבד, דבר שממש "אוכל" מבפנים ויכול להזיק. חשוב לעבד את הרגשות השליליים ולתת להם פורקן. ניתן גם לעשות זאת באמצעות תראפיה בכתיבה.
אני חוזרת ומדגישה, אם אתם חווים תחושות קשות מדי וזקוקים לעזרה מקצועית כדי לחזור לאיזון, אל תהססו לפנות לאנשי מקצוע גם מתחום הבריאות. אני מציינת שוב, שגם שירות פסיכולוגי ניתן לקבל דרך הקופה וגם פסיכיאטרי במידת הצורך. אל תתביישו, היעזרו בהם! זה יכול לסייע לכם לחזור לאיזון החשוב!
למי שמעוניין בחיזוק מהטבע, בטיפול בחרדות ודיכאון קל עד בינוני, ניתן להתעניין בטיפול בצמח ההיפריקום שגם משווק כתרופה מקבילה לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (כגון ציפרלקס) בשם רמוטיב, וניתן ע"י מרשם רופא בלבד.
*פעילות גופנית חשובה מאוד אך צריכה להתאים לגיל, ליכולת האישית בזמן ספציפי, למצב הגוף ולמצב הנפשי. וכמובן חשובה מאוד התמיכה של תזונה בריאה ומספקת, שתחזיר משאבים לגוף במקביל לפעילות כזו. בכל מקרה אני ממליצה על פעילות בעצימות מתונה ולא גבוהה ולא להגיע למצבי התשה של הגוף.
עוד על הסטרס ואפשרויות ההתמודדות באתר של קופ"ח לאומית.
מחקר שערכה ד”ר אליזבת בלקברן, זוכת פרס נובל, גילה קורלציה בין שחיקה ומתח נפשי להתקצרות הטלומרים (האזור המצוי בקצה של הכרומוזומים, שמכילים את ה DNA), הגורמת להזדקנות התאים. להרחבה בנושא בעברית והרצאה של TED.
בנוסף סרטון על הגורמים להזדקנות והירידה בחוסן הגוף (עם תרגום בעברית).
הנחיות נוספות וקישור לאתר קופ"ח כללית לתכנית למניעת אלצהיימר, מחלת ניוון מוח עם מנגנון דומה.
המוח - מדריך למשתמש, בערוץ "כאן 11" סידרה של 4 פרקים על המוח, בהם מרואיינים מומחים בתחום ומדברים על היכולת לשפר את תפקודיו באמצעות שילוב של תזונה, פעילות גופנית, שינה, למידה, אימון מוחי, קשרים חברתיים ועוד.
באתר האיגוד הנוירולוגי הישראלי תוכלו גם למצוא את עשרת הדיברות לשמירת בריאות המוח. מדענית מוח ד"ר סבינה ברנן, בכתבה בואלה ניוז בריאות אף מפרטת חמישה טיפים שיכולים למנוע דמנציה.
על כח המחשבות והנפש, הסברים על הסטרס ומערכת העצבים, ואופן ההתמודדות עימו עם התייחסות רפואית ורוחנית מהפן של האמונה היהודית (גם למי שלא מאמין) תוכלו למצוא בהרצאתו של הרופא ד"ר גיל יוסף שחר מומחה לרפואה תזונתית ומנהל את "המרכז לרפואת הרמב"ם עם ראיה הוליסטית של גוף-נפש. הרצאתו במסגרת מחלת הסרטן, אבל בהחלט ניתן להבין ממנה את העקרונות לבריאות טובה בכלל, ולהימנעות ממחלות קשות בפרט.
למי שמעוניין להרחיב, אני ממליצה על קריאת הספר "אלצהיימר ובעיות זיכרון – מניעה, טיפול ותקווה" מאת ד"ר דין שרזאי וד"ר עאיישה שרזאי, בהוצאת פוקוס. הספר הוצא לאחרונה ומתאר את פרי מחקרם של זוג נוירולוגים, שהוריהם חלו באלצהיימר וראו במחקרם שליחות למניעת המחלה. רופאים אלו התמחו גם בתזונה וגם תשאלו חולים רבים במרפאתם באופן מעמיק. כך, הגיעו למסקנות שמעניין לקרוא אותן ולהרחיב את ההבנה.
בסופו של דבר, כולנו חשופים למחלות קשות ושונות בצורה זו או אחרת. אין הגנה מוחלטת לאף אדם ולא לעולם חוסן. אנו חיים בעולם מורכב עם הרבה מאוד התמודדויות ואתגרים, מוקפים רעלים סביבתיים, פיזיים ונפשיים. עם זאת, הרבה תלוי גם בנו, בהתייחסות שלנו, בתחזוקה שלנו ובאורח החיים שלנו. אנו יכולים להשתדל לעשות מה שביכולתינו, עם מודעות רחבה וכוללת לתזונה, להרגעת הנפש, לאימון המוח והגוף, למזער נזקים ולחיות באופן טוב יותר ואפילו מיטבי. זה לא פשוט ולא מובן מאליו. לשמור על האיזון זו עבודה מתמדת אך אין תחליף לבריאות טובה ומלאה, זה כבר כולנו יודעים!