מחקרים על מחלת קרויצפלד-יעקב

חלבון "פריון" לא תקין   חלבון "פריון" תקין 

קיימים מחקרים רבים בנושא פריונים (Prions) מחוללי המחלה. המפורסם מבינהם הוא של פרופ' סטנלי פרוסינר בתחילת שנות ה-80, שגילה זאת במחקריו, ועל גילוי זה אף זכה בפרס נובל בפיזיולוגיה וברפואה לשנת 1997. הוא גם זה שטבע את המונח PRION

proteinaceous infectious particle - חלקיק חלבוני זיהומי. עד לגילוי זה נטו לחשוב שמדובר בפתוגן וירוס שמחולל את המחלה. פרופ' פרוסינר גילה כי מחולל המחלה הינו בעצם חלבון שעובר שינוי מבני (מתקפל באופן לא תקין) ויוצר רבדים מזיקים במוח ומהלך של המחלה קרויצפלד-יעקב. גילוי זה היה ייחודי מאוד בשל העובדה שנמצא "פתוגן" חדש, שלא היה ידוע קודם, כגון חיידק, וירוס, פטריה וטפיל. במשך הזמן אף התגלה כי חלבונים שונים נוספים גורמים למחלות ניווניות שונות של המוח. במחלת אלצהיימר- חלבון עמילואיד בטא, במחלת פרקינסון- חלבון אלפא סינוקלין, ועוד. 

חלבונים אלו, כולל חלבון הפריון, נמצאים גם באנשים בריאים, ומסיבה שלא ברורה עדיין עוברים שינוי, מתקפלים באופן לא תקין, מצטברים וגורמים להרס רקמות המוח.  

לצערינו נכון להיום אין טיפול מוכח בבני אדם שמונע את המחלה או מטפל בה. 

כתבה ותיקה בעברית בכתב העת גלילאו (ינואר-פברואר 98') - הפריונים המתעתעים מאת: מרית סלוין.

נציין מחקר ספציפי שנותן סקירה טובה באנגלית על המחלה וסוגיה. 

 "Ethics in Prion Disease" 

        Kendra Bechtel, B.A. and Michael D. Geschwind, M.D., PhD (יולי 2013).

במסגרת המכון הלאומי למחקר ומעקב על המחלה באנגליה - מחקרם של גרים מקנזי ורוברט וויל, נותן סקירה על המחלה וטכניקות האבחון הקיימות (נוב' 2017)

מחקרים רבים ניתן לקרוא ב- NCBI - PubMed (הספריה הלאומית לרפואה של ארה"ב) בחיפוש ערך "prion" או (CJD" (Creutzfeldt-Jakob Disease". כל המחקרים מפורסמים באנגלית מדעית לכל המתעניין. המחקרים מופיעים כתקציר בלבד, אך לחלקם ניתנת גישה חופשית למחקר המלא ללא תשלום למי שמעוניין להעמיק.  

נציין מקצת המחקרים העדכניים והבולטים כיום לניסיונות לטיפול במחלה, שמקובלים גם על הקהילה המחקרית:

המחקר הבולט ביותר כיום מגיע מזוג חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, ד"ר אריק מיניקל Eric Minikel וד"ר סוניה וואלאב Sonia Vallabh. סוניה הינה נשאית של מחלת פריונים FFI (מחלה מקבילה ל-CJD) ומאז הגילוי לפני מס' שנים, שניהם עוסקים במחקר למציאת טיפול למחלה במוסד מחקרי Broad המשותף לאוניברסיטות MIT ו- Harvard בשיתוף עם חברת תרופות Ionis. הם הצליחו במודל של עכברים להפחית את כמות ביטוי חלבון PrP  במוח וע"י כך להוריד את הסיכון למחלה. (לקריאת הפוסט). במחקרים שביצעו בעבר וסרקו דגימות רבות של אנשים, הם גילו אנשים שגן זה לא תפקד אצלם והגיעו לגיל מבוגר, מה שמחזק את דרכם להוריד את ביטוי הגן. עם זאת יש לציין, כי עד היום לא ברור עדיין מה תפקידו של גן זה, ולכן הפחתת ביטויו היא בגדר סיכון מסויים, שיש להעריכו באופן ברור יותר. לאחר ניסויים קליניים בבני אדם ניתן יהיה להגיע למסקנות מבוססות יותר והם נערכים לכך. נפגשנו איתם ואנחנו כמובן בקשר מתמשך, גם לגבי חיבור למאגר הדגימות שאנו יוזמים בארץ. אנחנו בעמותה תומכים במחקר זה ואף תרמנו כספים לקידומו. בני המשפחות שמעוניינים להירשם אליהם ישירות למאגר עולמי שהם בנו, מוזמנים לעשות כן דרך אתר prionregistry (לרישום). 

אריק וסוניה מנהלים עמותה PRION ALLIANCE ומנהלים בלוג מאוד מפורט ומקצועי בו הם מעדכנים לגבי מחקרים ועדכונים מהכנסים. קישור לבלוג ולסקירה על הכנס האחרון PRION 2019.

 

מחקר בולט נוסף נערך כבר מספר שנים על ידי פרופ' ג'ון קולינג' Prof John Collinge והצוות שלו מבית החולים האוניברסיטאי בלונדון UCLH) University College London Hospital) שבאוקטובר 2018 בית המשפט הכריע ואישר בתקדים משפטי באנגליה טיפול ניסיוני זה, שעדיין לא עבר ניסויים קליניים ולא אושר כתרופה. מדובר בטיפול בנוגדנים PRN100 המונעים את הדבקת התאים הבריאים ולראשונה נוסו על בני אדם. לקריאת הכתבה ב-BBC NEWS "Pioneering CJD treatment to be used on British patient".

הטיפול ניתן ל-6 חולים במצבי התקדמות שונים של המחלה. עד עתה, ונכון לסוף 2019 נפטרו ארבעה מהם. העובדה ששניים עדיין שורדים נותנת  תקווה כלשהי, ובקרוב יוציאו החוקרים עדכון מסודר על ההתפתחויות. לקריאה נוספת באתר בי"ח UCLH. בהתקשרות עם צוות זה לטובת חולים ממדינת ישראל הובהר כי יש לצוות זה אפשרות מוגבלת לטיפול באזרחי אנגליה בלבד. במידה ודברים ישתנו נשמח לעדכן. הסבר מפורט על טיפול זה תוכלו למצוא גם באתר של החוקר מאוניברסיטת הארוורד- ד"ר אריק מיניקל, שהוזכר קודם. 

 

במסגרת פעילותינו מול חוקרים בכירים בתחום כבר מצאנו מספר חומרים (גם טבעיים) שנמצאו אפקטיביים על מודלים של חיות, והצליחו לדחות את המחלה, אך נדרש מחקר המשכי על מנת לטעון שיסייעו גם עבור בני אדם. להרחבה "מדוע לא נמצא פתרון עד עכשיו". כמובן שנעדכן בהתפתחויות.

כיוון מחקר שאנו מקדמים, לאור שיחות עם חולים ובני משפחות רבים הוא גורם הסטרס (נפשי ופיזי) שנמצא משמעותי מאוד ברב הראיונות שערכנו.

הקשר של המחלה לסטרס נבחן כבר בעבר (2006) ע"י פרופ' אריאלה גיגי, נוירופסיכולוגית וחוקרת במדעי המוח באונ' אריאל, שראיינה משפחות רבות של חולים בקרויצפלד-יעקב. בראיון שקיימתי גם איתה עלה האבחון של קיום מצבי סטרס והרגישות אליהם בהקשר המחלה. ניתן להרחיב במחקרים שפרסמה בנושא.

בנוסף, נושא הסטרס נבדק גם במחקר שנערך לאחרונה (2019) בסלובקיה על שלושה זוגות תאומים זהים עם מוטציה דומה לזו ששכיחה בישראל E200k, ונמצאו כי שלושתם חלו בגילאים שונים עם רקע של סטרס כרוני ברקע: פיזי (ניתוחים ומחלות כרוניות)  במקביל לסטרס נפשי (אבל, בעיות כלכליות, לחצים נפשיים ועוד). 

מחקר שמתחבר אף הוא לגורם הסטרס מכיוון הגנים, הוא מחקר שערכה ד”ר אליזבת בלקברן, זוכת פרס נובל, שגילה קורלציה בין שחיקה ומתח נפשי להתקצרות הטלומרים (האזור המצוי בקצה של הכרומוזומים, שמכילים את ה- DNA) הגורמת להזדקנות התאים. להרחבה בנושא בעברית והרצאה של TED.

הרחבה על מחקרים נוספים ניתן לקרוא בלשונית כתבות על מחקרים רלוונטיים למחלת קרויצפלד-יעקב וכן בסעיף  בראיה נטורופתית.

 2018 קרן קרויצפלד-יעקב ישראל  ©

 © Creutzfeldt–Jakob Fundation Israel 2018

  • Facebook Social Icon