בראיה נטורופתית חוקרת  גישה טבעית לשמירה על הבריאות   

אליס ענן, יו"ר העמותה, נטורופתית מוסמכת .N.D והרבליסטית קלינית CL.H

בפתח הדברים אומר שהמידע המופיע להלן מיועד להרחבת ההבנה בלבד ואינו מחליף ייעוץ מקצועי. ההתייחסות הינה כללית, נותנת קווים כלליים לאורח חיים בריא, ואינה מתייחסת למצב רפואי מיוחד או ספציפי. בכל מקרה פרטני יש להיוועץ במטפל מקצועי מתחום הבריאות, רופא, נטורופת, פסיכולוג, וגורמים מקצועיים נוספים, ובכל מקרה אין להסתפק בדברים אלו בכדי להגיע למסקנות אישיות. הרקע המקצועי שלי הינו נטורופתית והרבליסטית (מטפלת בצמחים) קלינית. פירוט נוסף בלשונית הסיפור האישי של מייסדת העמותה.   

בפירוט שערכתי להלן, אני מביאה את עיקרי התובנות שצברתי במשך יותר מעשור של שנות פעילותי בתחום, עם הפניות למחקרים ולאתרים מעניינים שניתן להרחיב בהם ולמצוא בהם כלים רבים לשיפור הבריאות. ברצוני להדגיש כי נכון להיום אין טיפול מוכח בבני אדם שמונע את המחלה או מטפל בה. 

מראש אומר שאני מרכזת את מלוא מאמציי בחולים שאובחנו במחלה בלבד. אינני נותנת ייעוץ פרטני לכלל הפונים, ואני ממליצה לפנות לאנשי מקצוע.

התפישה הנטורופתית

הנטורופתיה היא תפישה טיפולית הוליסטית הרואה באדם מכלול שלם של גוף, נפש ורוח, המורכב ממערכות רבות שמשפיעות ומושפעות באינטראקציה הדדית וקשרי גומלין בינהן, עם הסביבה ועם אורח החיים. על פי תפישה זו, לאדם יש כוחות ריפוי ומנגנוני תיקון טבעיים לשיקום, לאיזון ולשמירה על הבריאות ועלינו לתת את הכלים לעודד כוחות אלו. הטיפול מתמקד בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים, כדי להגיע לפתרון מיטבי. ככל שהתיקון-איזון יהיה מוקדם יותר, כך יפחת הסיכון להיווצרות פתולוגיה, שקשה יותר לטיפול, והאמצעי הטוב ביותר בעצם הוא מניעה ע"י אימוץ אורח חיים בריא ככל שניתן.

השאיפה היא בריאות מיטבית - מצב של חיוניות טובה בהרגשה ובמראה והרמוניה ברבדים השונים של האדם, ולא רק מצב של "אי מחלה". העלאת החוסן הגופני-נפשי מעלה את יכולת הגוף להתמודדות עם מחלות באופן כללי וכן את מנגנוני הריפוי הטבעיים לאיזון מחודש. הרחבה על יחסי הגומלין בין המערכות.

מה משפיע על החוסן הגופני-נפשי?

עפ"י הנתורופתיה, הבסיס לבריאות מיטבית מסתמך על משולש תהליכי החיים:

הזנה- הזנה חומרית הכוללת תנאי מחייה פיזיים (תזונה, שתיה, נשימה, אור, ועוד) והזנה נפשית הכוללת תנאי מחייה מנטליים רגשיים (חוויות, ענין, אמונה, רגשות, תחושת תכלית ומשמעות, ועוד).

תנועה- תנועת כוח החיים בגוף, זרימת האנרגיה והדם, ספיגה ועיכול, העברת חומרי ההזנה לכל מערכות הגוף והנפש, עיבוד ופירוק של חומרי ההזנה מצד אחד והפסולת מהצד השני. 

פינוי - סילוק פסולת ורעלים ברמה הפיזית והנפשית החוצה מהגוף והנפש.

כשאחד מאלמנטים אלו יוצא מאיזון בשל ליקוי כלשהו (תזונה לקויה, רעלים, סטרס, חוסר פעילות גופנית, חוסר שינה, תקיעות מחשבתית, כעסים, עצירות, ועוד) הגוף יגיב באופנים שונים בהתאם למשך החשיפה לליקוי, מצב הגוף וחוסנו והרגישות האישית הגנטית. בד"כ בחוסר איזון יש מחלה אקוטית, שהיא דרכו של הגוף לנקז רעילות ולהגיע לאיזון מחודש. במידה והגוף לא מצליח להתמודד ולאזן את עצמו, מצב זה יכול להימשך כמחלה כרונית, כאבים במקומות שונים, ותופעות שונות שאינן תקינות. מתחיל להיווצר חוסר איזון במערכות מסוימות, שבמידה ואינו מטופל ומתוקן לאורך זמן, יכול לגרום לנזק מצטבר בתפקודו של כלל הגוף-נפש, להפחית את החוסן הכללי ולייצר מחלה מכל סוג שהיא בהתאם למבנה הגנטי והרגישות האישית. לכן, כשמופיעה בעיה יש לטפל בה עד כמה שניתן מהשורש ולא להסתפק ב"כיבוי התסמינים", שבעצם נועדו להתריע שמשהו לא תקין. עם זאת, כל גוף מגיב אחרת ואין מקרה אחד דומה למישנהו. 

ככלל, יש לגוף יכולת טובה יותר לאזן את עצמו בגילאים הצעירים יותר. החל מגילאי 40 יכולת זו נשחקת יותר, הן בשל הזדקנות מערכות הגוף והן בשל הצטברות עומס רעלים וחוסר איזון שכבר קשה יותר להתגבר עליו. הגוף פחות סלחן ופחות יכול להמשיך לשאת עומס רעלים (פיזיים ונפשיים), ודאי כשהתזונה אינה תומכת ומספקת. לכן, החשיפה למחלות עולה מגיל זה באופן כללי ונדרשת התערבות יותר משמעותית על מנת ליצור מצב של איזון ובריאות. 

מה עולה מהתשאולים שערכתי עם מאות בני משפחות וחולים (כשהיה ניתן):

אני מסייגת ומציינת שאני מציגה את הדברים מההסתכלות האישית שלי כנטורופתית מקצועית וכמי שחקרה את הנושא רבות מכיוונים שונים, אך בכל זאת לא על בסיס מחקר מדעי שערכתי בנושא. מהתשאולים הרבים שערכתי, אם באופן מעמיק, ואם באופן שטחי יותר, עלו גורמי הסטרס -הכרוני והאקוטי, הנפשי והפיזי, כגורמים משמעותיים שקדמו לפריצת המחלה. ברקע של חולים רבים שחקרתי הופיע סטרס מתמשך בעצימות גבוהה ובדרך כלל קרוב לפריצתה של המחלה הופיע סטרס אקוטי שלדעתי הכריע את האדם בסופו של דבר.

סטרס כרוני- חשיפה למתח ולחץ נפשי מתמשך לתקופה ארוכה, אפילו מס' שנים לפני המחלה, שמתיש את האדם ואת מערכות הגוף, גוזל משאבים חשובים, ומותיר את האדם חשוף ופגיע למחלות שונות.

יכול לנבוע מטראומה נפשית שיש קושי להתמודד איתה או להתאושש ממנה לאורך זמן, סכסוכים במערכות יחסים, דאגות קשות, כעסים, ועוד מצבים נפשיים שיש לאדם קושי גדול להתמודד איתם. מצב זה כולל מוטרדות נפשית ורגשות שליליים הגורמים למצוקה נפשית ומפרים גם את האיזון הפיזיולוגי-  יכול להתבטא גם בחוסר שינה מתמשך, בעייפות מתמדת, חרדות ופחדים, דאגנות יתרה, חוסר חיוניות, תקיעויות שונות בגוף או בנפש, כאבים בחזה, מצבים נפשיים לא מאוזנים, כאבים כרונים, מחלות כרוניות, ועוד. 

מראיונות שערכתי עם החולים עצמם, עלו נושאים של קשיים נפשיים ודאגות קשות, שבחלקם אף לא שיתפו את סביבתם, "שמרו הכל בפנים, כי לא רצו להדאיג אף אחד..." - דבר שכנראה הכביד עוד יותר את המתח הקיים והעומס על הגוף.

התשה פיזיולוגית כרונית- פעילות פיזית מאומצת מאוד לאורך זמן ואפילו פעילות גופנית בעצימות גבוהה לאורך זמן ללא הזנה מתאימה ותומכת במקביל.

סטרס אקוטי - טראומה שעוברת על האדם בטווח הקצר שלפני פריצת המחלה:

מבחינה פיזית - ניתוח, התערבות רפואית, פגיעה פיזית משמעותית בגוף, נפילה קשה, מכה בראש, ועוד.

מבחינה נפשית- טראומה נפשית, אבל על יקיר, דאגות מיוחדות בעצימות גבוהה, ועוד.

מנגנון הסטרס

מנגנון זה נקרא FIGHT OR FLIGHT (or freeze) - FFF, תגובת הילחם או ברח (או קפא). ברמה האבולוציונית מנגנון זה מרכז את כל המשאבים שלנו לזמן ממוקד מאוד של סכנה מיידית להישרדות, הגוף עובר לדריכות גבוהה- מפעיל את המע' הסימפטטית וממקסם אנרגיה לצורך התמודדות עם גורם הסכנה, הסטרסור. בזמן כזה מדוכאת המע' הפראסימפטטית שאחראית על פעילות מערכות שאינן חיוניות להתמודדות ברגעי הסכנה (מע' העיכול, מע' החיסון, מע' הרבייה ועוד) והן מקבלות פחות אנרגיה ומשאבים. מערכות אלו אחראיות על שיקום הגוף והן אלו שאמורות לפעול רוב הזמן. הבעיה היא שבעולם המודרני אנו חיים במצב של סטרס מתמשך וכרוני. הגוף נמצא בדריכות גבוהה מתמדת, מבזבז משאבים יקרים בתחזוק מצב זה מצד אחד,  ומשבש את הפעילות התקינה של הגוף ואת שיקומו מצד שני, כך שהוא חשוף יותר לבעיות ושיבושים.

חשוב לי לציין ולהדגיש שבמקרים שראיינתי הסטרס הגבוה התבטא במצוקה נפשית גדולה לאורך זמן, ולא רק סטרס כללי, שבו רב האוכלוסייה המערבית חיה בו.

הקשר של המחלה לסטרס נבחן כבר בעבר (2006) ע"י פרופ' אריאלה גיגי, נוירופסיכולוגית וחוקרת במדעי המוח באונ' אריאל, שראיינה משפחות רבות של חולים בקרויצפלד-יעקב. בראיון שקיימתי גם איתה עלה האבחון של קיום מצבי סטרס והרגישות אליהם בהקשר המחלה. ניתן להרחיב במחקרים שפרסמה בנושא.

בנוסף, נושא הסטרס נבדק גם במחקר שנערך לאחרונה (2019) בסלובקיה על שלושה זוגות תאומים זהים עם מוטציה דומה לזו ששכיחה בישראל E200k, ונמצאו כי שלושתם חלו בגילאים שונים עם רקע של סטרס כרוני ברקע: פיזי (ניתוחים ומחלות כרוניות)  במקביל לסטרס נפשי (אבל, בעיות כלכליות, לחצים נפשיים ועוד). 

עם זאת, הבחנתי בכך שהיו נשאים שעברו מצבי סטרס (אובייקטיביים כמו ניתוחים למשל, אך גם משברים וטראומות נפשיות) אך לא חלו במחלת קרויצפלד-יעקב. מה שלהבנתי הבדיל בינהם לבין חולים שחלו, היה החוסן שלהם בתחילת מצבי הסטרס ובמהלכם וכן משך מצבי הסטרס ועוצמתם. ההשערה שלי היא שלחולים שחלו כבר לא נותרו רזרבות תפקודיות -משאבים להתמודדות והגוף שלהם קרס. לדעתי זה בדומה למצב של אדם מבוגר שעליו לעבור ניתוח או מצב נפשי של אבל על קרוב למשל, וככל שיהיה חלש יותר (אינו בעל חוסן מספק בתחילת הסטרס) והסטרס עוצמתי יותר, יקטנו סיכוייו לצלוח מצבים אלו בשלום.

אני כמובן לא מיעצת לדחות ניתוחים ודברים משמעותיים שיש לעבור, אלא רק להאיר את תשומת הלב שיש לחזק את האדם ולשפר את חוסנו, קודם לכן ובמהלך התקופה, כדי לשפר את סיכוייו לעבור זאת ללא סיכון גבוה מדי. 

מה גם, שאדם הנמצא במצוקה כלשהי, פיזית או נפשית, חשוב מאוד שידאג לטיפול בעצמו. אני נותנת כלים רבים מהגישה הנטורפתית, אבל כמובן שבמידת הצורך אני ממליצה לפנות לאנשי מקצוע הן מתחומי הבריאות הכללית והן מתחומי בריאות הנפש, כדי לחזור לאיזון, שהוא חשוב מאוד להמשך תחזוקת הגוף באופן תקין. 

חשוב לי להביא לתשומת ליבכם, שגם שירות פסיכולוגי נכלל בסל הבריאות, והינכם זכאים לקבלו דרך פניה לקופות החולים.

הטיפול בגישה הנטורופתית:

בראיה נטורופתית,ניתן לומר כי כשיש לגוף את המשאבים הנדרשים, מנגנוני הריפוי הטבעיים עובדים באופן תקין. ככל שלאדם יהיו משאבים המהווים רזרבה תפקודית טובים ורבים יותר, הוא יהיה בעל חוסן טוב יותר ויוכל לשאת באופן טוב יותר מצבי סטרס ולצלוח אותם בשלום. לכן, יש לחזק את האדם במשאבים ברמה הבסיסית, ומצד שני למתן את הסטרס באופנים שונים, וכך לצמצם את הסיכון לחלות במחלות קשות באופן כללי.

חיזוק האדם מתייחס לשלושת האלמנטים שהוזכרו קודם: הזנה טובה של הגוף והנפש, תנועה- פעילות גופנית* סדירה, מתונה ומותאמת, עיכול תקין, ופינוי תקין של פסולת ורעלים מהגוף והנפש. הרעיון כאמור הוא להגיע לבריאות מיטבית, שתסייע לא רק במניעת מחלות, אלא בהעלאת איכות החיים בכלל, וביכולת ההתמודדות בפרט. 

הטיפול הנטורופתי:

תזונה - זהו הכלי החשוב ביותר שיש לכם על מנת לשפר את בריאותיכם ואת חוסנו של הגוף, ובכללו גם את המוח. תזונה בריאה תומכת בתחזוקה שוטפת תקינה, מניעת מחלות, יצירת בריאות מיטבית, טיפול בפתולוגיות שונות והרגעה נפשית. תזונה לקויה לעומת זאת, יוצרת חוסרים תזונתיים חיוניים שעלולים לאורך זמן לפגוע במערכות הגוף ובעמידותו בכלל ובמערכת העצבים והמוח בפרט (לדוגמה קבוצת ויטמיני B).

הזנת המוח- המוח אמנם שוקל כ-2% ממשקל הגוף, אך צורך כמות עצומה של אנרגיה — כ-20% מסך האנרגיה של הגוף. ככל שתזינו את הגוף באופן טוב יותר, כך גם המוח יוזן באופן טוב יותר. 

כל גוף וההתאמות האישיות עבורו, אבל ככלל מומלץ לצרוך תזונה מאוזנת, המכילה מרכיבים חיוניים כגון: ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, פחמימות מורכבות, חומצות שומן חיוניות וחלבון מלא (חומצות אמינו חיוניות). כל המרכיבים חשובים ועובדים בשיתוף פעולה סינרגטי, לכן חשוב לצרוך תזונה איכותית ומגוונת, מחומרי גלם טבעיים, מלאים, רצוי אורגניים (ללא רעלי הדברה, אנטיביוטיקה והורמונים) ככל שניתן, ללא חומרים ותוספים מלאכותיים, שמנים מאיכות טובה (מכבישה קרה, לא מזוככים), אגוזים וזרעים ללא קליה, דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות מסוגים שונים ומצבעים שונים, עשבי תיבול וירקות עליים ירוקים. מהחי מומלץ להפחית ולצרוך באופן איכותי יותר:  דגים, בשר לא מעובד, עוף ללא אנטיביוטיקה, ביצים אורגניות, גבינות איכותיות ללא תוספים.   

לכל ויטמין, מינרל או רכיב תזונתי אחר יש מאות תפקידים החשובים לתהליכים השומרים על בריאות כלל הגוף וכאמור כולם חשובים. עם זאת, ברשימה הבאה אציין את חלקם שידוע שמתייחסים למערכת החיסון ולמערכת העצבים באופן ישיר יותר:

  • מזונות המכילים את קבוצת ויטמיני Bהחשובים מאוד לתפקודו הכללי של הגוף בכלל ולמערכת העצבים בפרט. הם תורמים לרמות אנרגיה, לשינה איכותית, להרגעה נפשית, לחיזוק מע' העצבים, לחיזוק מע' החיסון, ועוד תפקידים רבים. הם פועלים כקבוצה וחשובה צריכה משולבת שלהם: דגנים מלאים (אורז מלא, שיבולת שועל, קינואה, גריסים וכד'), קטניות, אגוזים וזרעים, ירקות עליים, ירקות, פירות, שמרי בירה, סויה, ומהחי. בקבוצה זו B12 הוא אחד הויטמינים החשובים ביותר לבריאות המוח ומע' העצבים וניתן לראות את רמתו בבדיקת דם רגילה- נדרשת לפחות רמה של 400-500 PG/ML לתפקוד מיטבי. זהו הויטמין היחיד שניתן לצרוך אך ורק מהחי. במידה וצורכים דיאטה טבעונית חשוב מאוד לקחת בתוסף, עדיף בצריכה תחת הלשון S.L שספיגתו היא ישירות לדם ולא דרך מערכת העיכול.

  • חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 חשובות מאוד למערכת העצבים, למערכת החיסון, למניעת דלקתיות ובכלל לתאי הגוף. מצויות בעיקר בדגי ים כגון סרדינים, סלמון, הרינג, מקרל, פורל, טונה, ומהצומח -אגוזי מלך, צ'יה, ריגלת הגינה, זרעי פשתן טחונים ועוד. מהחי חומצות אלו יותר נגישות לגוף אך רצוי לצרוך אותן מדגים קטנים כדי להימנע מרעילות של כספית, או משמן דגים איכותי (יש בתוסף) המכיל אומגה 3. ממקור צמחי נדרשת כמות גדולה יותר.

  • חומצות שומן חיוניות נוספות המצויות באגוזים וזרעים (ללא קליה), אבוקדו, שמן זית, שמן קצח, שמן זרעי רימון, שמן זרעי ענבים, שמן המפ, טחינה משומשום מלא, ועוד. יש חשיבות רבה לצריכת השמנים מכבישה קרה ועדיף אורגניים, לא מזוככים (מזוככים יהיה כבר מחומצנים) המזיקים לגוף.  

  • ירקות ופירות מצבעים שונים. לכל ירק ופרי יש יתרונות יחודיים, לכן כדאי לשלב.

  • תבלינים ועשבי תבלין, בעלי רכיבים תזונתיים שונים ומגוונים התורמים לבריאות באופנים שונים. תמצאו אותם גם בהמשך הרשימה במזון על ובקישור לנוגדי חמצון. חלקם אף ידועים בתועלתם כצמחי מרפא: סוגים שונים של פלפל חריף, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, בזיליקום, כורכום, כמון, הל, קצח, סומאק ועוד רבים אחרים. 

  • מזונות עשירים בטריפטופן, חומצת אמינו המסייעת להרגעה, ומשמשת כבסיס גם למוליך העצבי החשוב סרוטונין וגם להורמון השינה נוגד החמצון מלטונין: סויה, ביצים, גבינות (מוצרלה, פרמזן, גאודה, גרוייר), גרעיני דלעת וחמניה, אגוזים, צ'יה, טחינה, פטרוזיליה, בשר, דגים, עוף, אצת ספירולינה, שעועית ועוד.

  • מזונות עשירים במגנזיום המסייע בהרגעה: סובין אורז וחיטה, עשבי תיבול (כוסברה, עירית, בזיליקום סלרי, פטרוזיליה ועוד) כרישה, גרעיני דלעת וחמניה, שקדים, טחינה, אצות, דגנים ועוד.

  • מזונות עשירים בויטמין A לחיזוק מערכת החיסון. ויטמין זה נוגד חמצון: מזונות כתומים- בטטה, גזר, דלעת, ועוד.

  • מזונות עשירים בויטמין C לחיזוק מערכת החיסון ותמיכה בסטרס. ויטמין זה נוגד חמצון: גויאבה, פלפל אדום, כרוב, ברוקולי, קיווי, פירות הדר ועוד.

  • מזונות עשירים בויטמין D לחיזוק כלל הגוף, מערכת החיסון ומערכת העצבים: שמן דגים, דגים (סלמון, פורל, סרדינים, מקרל), ביצים, ועוד. חשיפה מבוקרת לשמש לפני 10 בבוקר ולאחר השעה 16 - כחצי שעה חשיפת העור ללא מסנני קרינה, או לקיחה בתוסף. 

  • מזונות עשירים בויטמין E לחיזוק כלי הדם, גם במערכת העצבים. ויטמין זה נוגד חמצון: אבוקדו, שמן זית, שמן זרעי רימון, גרעיני חמניה, שקדים ועוד.

  • מזונות עשירים באבץ לחיזוק מערכת החיסון ומערכת העצבים: טחינה, שומשום, גרעיני דלעת וחמניה, בוטנים, אגוזים, דגנים, קוואקר, פטריות שיטאקי, שעועית ועוד.

  • מזונות עשירים בסלניום לפעילות נוגדת חמצון: 2 אגוזי ברזיל (מכסה יומית), אגוזים וגרעינים, ביצים, בשר, דגים, הודו, עוף ועוד.

  • צריכה מתונה של קפה, קקאו ותה ירוק (מומלץ כ- 3-4 כוסות ביום). מספר מחקרים מצביעים על כך שלחומרים אלו השפעה מגינה מפני אלצהיימר והפרעות זיכרון, בנוסף על שיפור תפקוד קוגנטיבי. חשוב לא לצרוך יחד עם התזונה מאחר וקפאין פוגע בספיגת רכיבים תזונתיים כמו ויטמיני B, ברזל ועוד. צריכה מוגברת מדי יכולה גם להזיק מאחר ומפעילה את המערכת הסימפטטית יתר על המידה, במיוחד במצבי חרדה ורעד.

  • מזונות על (סופר פוד) המרכזים בכמות קטנה הרבה מאוד רכיבים בעלי יתרונות שונים. למשל: אגוזים וזרעים, אצות, פטריות כוח יפניות, שמרי בירה, פולי קקאו, צ'יה, פירות יער, אסאי, עשבי תיבול, כורכום, קצח, סומאק ותבלינים רבים נוספים, וכן עוד מזונות אחרים. אפשר לשלב בארוחה או בשייקים. לקריאה נוספת.

  • מזונות נוגדי חמצון, הוזכרו בחלקם גם ברשימה לעיל (לסולם ערכים של נוגדי חמצון). לכל מזון נוגד חמצון יש פעילות באמצעות רכיבים שונים לכן חשוב לצרוך אותם בשילוב. נוגדי חמצון חשובים נוספים שכדאי לציין: Q10 (קו-אנזים 10), חומצה אלפא ליפואית, N) NAC-אצטיל ציסטאין). כמו כן, יש לדעת כי הויטמינים (A, C, E)  נוגדי החמצון עובדים כרשת בסינרגיה, ולכן חשוב לצרוך אותם כקבוצה ולא להסתפק בויטמין בודד (מולטי ויטמין).

  • נוזלים - כ-2 ליטר מים כ- 8-10 כוסות ליום.

בנוסף דגשים להפחתה או הימנעות:

  • מזונות המכילים שומן לא איכותי- מזון מעובד, שומן טרנס, מרגרינה, שמנים מזוככים מכל סוג שהוא, מזון מטוגן.

  • פחמימות פשוטות- מוצרי מזון המכילים סוכר, קמח לבן, ועוד, אשר ממריצים את מערכת העצבים הסימפטטית וגורמים לחוסר איזון עצבי. סוכר אף מעלה את רמת הדלקתיות בגוף. 

  • אלכוהול - עלול למנוע ספיגה של ויטמיני B.

  • מזונות תעשייתיים, מעובדים ומשוּמרים המכילים חומרים סינטטיים: צבעי מאכל, חומרי שימור וחומרי טעם וריח ואחרים סינטטיים, אשר מחלישים את תפקוד מערכות הגוף ועלולים לגרום לתופעות לוואי שונות.

  • שתייה המכילה תוספי מזון, סוכר, ממתיקים מלאכותיים, ועוד.

  • מזונות מעוררי דלקת, שחלקם מופיעים ברשימה שלעיל. לקריאה נוספת.

  • מזונות מעוררי אלרגיה ואי סבילות, אצל אנשים שונים יכולים לגרום לגירוי מתמיד של מערכת החיסון, למצבים דלקתיים ולתופעות לוואי שונות (כאבי בטן, מיגרנות, כאבי מפרקים, ועוד) שלאורך זמן עלולות להתפתח למחלות קשות יותר. הרכיבים האלרגניים הנפוצים ביותר הם גלוטן שבחיטה (גם אם לא התפתחה מחלת צליאק) ולקטוז (הסוכר שבחלב). אי סבילות למזונות עשויה להיות למזונות שונים, ולעיתים ניתנת לטיפול תוך מניעת מניעת מזונות אלו לתקופה ממושכת, והחזרתם באופן מדורג, מומלץ בליווי איש מקצוע, אם הינכם סובלים מכך.

  • עישון, הידוע כגורם נזק לגוף בהרבה מובנים, ובאופן ספציפי מפחית ויטמיני C, B ונוספים וגורם לחמצון מוגבר ורדיקלים חופשיים, יוצר רעלים המקשים על הגוף.

  • רעלים שונים מהסביבה (חומרי צביעה, חומרי תעשייה, זיהום אוויר, זיהום סביבתי, קרינה, ועוד). מחלקם ניתן להימנע או להפחית בבחירה צרכנית נבונה. 

  • תרופות שונות אף הן יכולות להוות רעילות ולגרום לתופעות לוואי המקשות על הגוף, כמו גם לדלדל את משאבי הגוף מויטמינים ומינרלים שונים. שימו לב לכך, אם אתם מרגישים לא מאוזנים, ובמידת הצורך פנו לרופא המקצועי לבירור אם ניתן להפחית או לשנות תרופה לשיפור המצב. 

באופן כללי לכל מזון הנחשב בריא יש את היתרונות שלו, עם ערכים תזונתיים של ויטמינים ומינרלים, נוגדי חמצון שונים, ועוד רכיבים ייחודיים, המשפיעים על הגוף באופנים שונים, ואף עובדים יחד בסינרגיה. לכן חשוב מאוד לשלב מזונות רבים בתזונה כוללת ומלאה להגנה על המוח והגוף. מעבר לכך, יש התאמות אישיות לכל אדם ואדם, וצריך להיות קשובים למה שמתאים לכם באופן אישי או להתייעץ עם איש מקצוע להכוונה נוספת.

לסרטון באנגלית -דוגמה להשפעת התזונה על חולה אלצהיימר (מחלת ניוון מוח מקבילה)

להרחבה נוספת בקישור לאתר כללית להנחיות תזונה בריאה ותומכת למוח ולגוף.

צמחי מרפא - צמחים הידועים בטיפול מהמסורות העתיקות במשך מאות ואלפי שנים (סין, הודו, יוון, מזה"ת, אירופה, אמריקה ועוד) וחלקם אף נחקרו באופן מדעי. בימינו צמחים אלו משמשים את ההרבליסטים הקליניים בטיפול גם בפתולוגיות שונות וגם לחיזוק כללי של הגוף, להתמודדות עם סטרס והרגעה בפרט. זהו כלי מאוד עוצמתי, אך יש להיעזר באנשי מקצוע ולנקוט בזהירות הראויה, מאחר ולא כל צמח בטוח לשימוש בכל מצב ולאורך זמן. 

דוגמה לצמח הידוע מאוד בהרבליזם המסורתי כבעל תכונות מרגיעות, נחקר ונמצא כדוחה את המחלה בעכברים* הוא סקוטלריה לטריפלורה Scutellaria lateriflora

צמחים מרגיעים ידועים נוספים שניתן לקחת גם בחליטות: ולריאן, ורבנה, קמומיל, שיבולת שועל, מנטה חריפה,  לבנדר, פסיפלורה ועוד אחרים. 

צמח נוסף שנחקר רבות בבעיות זכרון הינו ג'ינקו בילובה Ginkgo bilobaהצמח מגביר את זרימת הדם למוח ומכיל נוגדי חמצון רבים השומְרִים על תאי הדם במוח. מחקרים הראו יעילות בבלימה של תסמינים הקשורים לירידה בזיכרון ובריכוז, בעזרת תוסף עם תמצית מתוקננת של הצמח, לפי 24% פלבונואידים ו-6% דיטרפנים (ג'ינקולידים).

ברפואת הצמחים יש קבוצה נוספת החשובה לתמיכה בסטרס והיא האדפטוגנים. קבוצה זו של צמחים מסייעת לחזק את כושר העמידות הפיזית והמנטלית בתקופות של סטרס ממושך וכוללת צמחים כמו: וויתניה משכרת, סנטלה, רודיולה, אסטרגלוס, ועוד. אלו רק חלק מקבוצות צמחים שמשולבים באסטרטגיה טיפולית כוללת, וכדאי לפנות להתייעצות עם הרבליסט קליני להתאמת פורמולה אישית בזמנים של מתח ממושך.

תוספי מזון - תחום תוספי המזון התרחב מאוד בעשור האחרון, ואולם יש לדעת שבחלקם מכילים חומרים סינטטיים ויכולים לגרום לתופעות לוואי. קיראו על האריזה מאחור את הרכיבים. בכל אופן, לאורך זמן הם יכולים לגרום לרעילות, כי גם כמות רבה מדי מפרה את האיזון הכל כך חשוב של כל רכיב. לכן ההמלצה הגורפת היא קודם כל להסתמך על תזונה איכותית, מאחר ובמזון כמעט ולא מגיעים לרעילות. הגוף בדרך כלל יודע לווסת את העודפים באופן טבעי החוצה. כשיש פתולוגיה שיש לטפל בה, או תקופות שנדרשת תוספת משמעותית, מצבים ממושכים של צריכת אלכוהול, עישון, קופאין ברמה גבוהה, או צריכת תרופות שונות, גלולות למניעת הריון, סותרי חומצה, ועוד, המשפיעים על רמת הויטמינים והמינרלים, מומלצים מספר דברים: להפחית במה שניתן מהחומרים שהוזכרו, להיעזר בשייקים בריאותיים עם מזונות-על (סופרפוד), כפי שמפורט בסעיף תזונה, ובמידת הצורך להיעזר בתוספים באמצעות איש מקצוע על מנת לדייק ולהתאים מה שנדרש עבור כל אדם באופן ספציפי. תוספים שקשורים לחיזוק מערכת העצבים, על פי הפירוט בסעיף תזונה מבחינת ויטמינים ומינרלים, עם דגש על קבוצת ויטמיני B (כקבוצה), אומגה 3 ופרוביוטיקה (פירוט בהמשך). נוגדי חמצון חשובים נוספים שהוכחו במחקרים רבים וכדאי לציין: Q10 (קו-אנזים 10), חומצה אלפא ליפואית, N) NAC-אצטיל ציסטאין). כמו כן, יש לדעת כי הויטמינים (A, C, E)  נוגדי החמצון עובדים כרשת בסינרגיה, ולכן חשוב לצרוך את כולם ולא להסתפק בויטמין בודד (מולטי ויטמין).

פטריות מרפא (מופיעות בשוק כתוסף, אך בעצם שייכות לקטגוריית צמחי מרפא)- ידועות מאוד במסורת המזרח הרחוק ויש מחקרים רבים התומכים בפעילותם הרפואית לחיזוק הגוף במצבי חולשה, והבולטים בינהם: קורדיספס, גנודרמה (ראישי), היריסיום ושיטאקי.

תוספים של שמן זרעי ענבים ומרכיביו האנטי אוקסידנטיים (רזבטרול ועוד) נחקרו רבות במחלות מוח ניווניות ונמצאו כיעילים במחלת אלצהיימר ובמחלות מוח ניווניות נוספות (פרקינסון ועוד) במודלים של עכברים*.

כמו כן, קיים מחקר על שמן זרעי רימון שנמצא כדוחה את המחלה במודל של עכברים* (מדיווחי משפחות לא עזר במקרים של חולים).  

*בכל המחקרים המתבססים על עכברים, יש לדעת שהם מודל מוגבל ומצומצם ולא מתאים בהכרח לבני אדם. במסגרת פעילותינו מול חוקרים כבר מצאנו מספר חומרים (גם טבעיים) שנמצאו אפקטיביים על מודלים של חיות ודחו את המחלה, אך נדרש מחקר המשכי על מנת לטעון שיסייעו גם עבור בני אדם. כמובן שנעדכן בהתפתחויות. להרחבה "מדוע לא נמצא פתרון עד עכשיו".

פרוביוטיקה - תוספים של חיידקי מעיים טובים הנקראים מיקרוביוטה או מיקרוביום, המסייעים בהזנת הגוף ביצירת ויטמינים (חלק מויטמיני K2 ,B), אנזימים, ועוד, בחיזוק מערכת העיכול ושיפור הספיגה של רכיבים תזונתיים, חיזוק מערכת החיסון ומערכת העצבים. תחום חשוב זה חדש יחסית ועדיין מתפתח ונחקר. בתוסף מומלץ שיהיו לפחות 7-10 זנים, ולפחות כמות של 10 מיליון חיידקים בכמוסה. מהמזון מומלץ לצרוך סיבים תזונתיים (מצויים בירקות ופירות וקליפתם) המזינים את אוכלוסיית החיידקים ומסייעים לשיגשוגה.

בכל מקרה, ההמלצה לתוספים באופן עקרוני מוגבלת לזמן אקוטי לסייע לגוף לחזור לפעילות תקינה ומאוזנת, לחזור ולהסתמך על תזונה איכותית ולא לנוון את יכולותיו. 

מעבר להזנת הגוף והמוח בתזונה הראויה, חשוב מאוד גם אימון המוח בשילוב למידה וסקרנות, כחלק מתחזוקה ושיפור התפקוד. לקריאה ותרגול לדוגמה: באתר EFFECTIVAte.

לימדו שפה חדשה, לימדו נגינה, תעמיקו בנושאים שמעניינים ומסקרנים אתכם, הפעלת המוח באופן זה מעודדת התפתחות קשרים חדשים בין נוירונים (תאי העצב במוח) ושימור מוח בריא.

למערכת ההורמונלית יש תפקיד חשוב בשליטה על מערכות הגוף ותפקודן. כשמדובר במצבי סטרס (כחלק ממנגנון  FFF שהוזכר בתחילה), יש הפרשת הורמונים שונים שמתחזקים את מצב הסטרס, וכשהפרשתם מתרחשת לאורך זמן, יש שחיקה של מערכות הגוף. לכן חשוב מאוד לאזן את הגוף והנפש גם מהבחינה הזו, וזו בעיקר על ידי הרגעה ומילוי מצברים נפשיים. כן, גם החלק הנפשי חשוב מאוד בהתייחסות לבריאות הגוף בכלל והמוח בפרט. להלן סקירה באילו דרכים נוכל לשפר את יכולותינו בפן הרגשי והנפשי לחוסן נפשי, שבהיזון חוזר משפיעים גם על החוסן הפיזי.

טיפוח איזון רגשי ושיפור ההתמודדות עם מתחים נפשיים-

ממחקרים רבים עולה כי שינה איכותית ומספקת במשך כ-7-8 שעות בלילה היא מרכיב קריטי בבריאות הנפשית והפיזית. גם מדיווחים של חולים רבים עולה כי בשנים ובחודשים שקדמו למחלה חוו בעיות שינה הן מבחינת כמות שעות מצומצמת מהמומלץ והן מבחינת הפרעות באיכות השינה. השינה חשובה מאוד הן לבריאות המוח בפרט, והן לבריאות הגוף בכלל - פיזית ונפשית. בשינה מתבצעות פעולות שיקום של הגוף ושל המוח כחלק מתחזוקה שוטפת תקינה, חיזוק פעילות מערכת החיסון, תיקון DNA, ועוד. להרחבה בהרצאה של TED של פרופ' מתיו ווקר, חוקר מוח בריטי. 

לטיפול בסטרס ומתחים נפשיים יש כיום אפשרויות רבות ומגוונות, שמעוגנות גם במחקרים:

פעילות גופנית מתונה* וגם מרגיעה- הליכה, שחיה, יוגה, טאי צ'י וצ'י קונג, ועוד.

תראפיות למינהן -

פעילות מרגיעהמדיטציות, מיינדפולנס, תרגול נשימות- נמצאה השפעה מיטיבה על עייפות, חרדה, כאב, רגשות חיוביים, יכולת לימוד וזכרון ויחסים בין אישיים. 

הרפייה והתרגעות, טיפולי מגע שונים להרפיית הגוף והנפש, טיפול פסיכולוגי ותראפיות שונות, דימיון מודרך, תחביב מרגיע, הקשבה למוסיקה מרגיעה, שהיה עם קשב בטבע, הליכה בים, גינון ועוד. ספריית מדיטציות ואימון מוחי לדוגמה.

פעילות מרוממת (להיות בשמחה)- שירה, ריקוד, מוסיקה, צחוק והומור, נגינה, חוג חברתי, ואפילו טיפוח חיית מחמד :) כל מה שמשמח ומרים אתכם למעלה. 

למידה וטיפוח של תהליכי מודעות, אופטימיות וחשיבה חיובית, חשובה מאוד ההשקעה בעיסוק עם משמעות ותכלית החשובים לכם, חיזוק האמונה בטוב, פיתוח חוסן להתמודדות עם רגשות שלילייםפיתוח תודעה של הכרת תודה

זאת ועוד שיטות רבות יכולות להרגיע מתחים נפשיים, הכל בהתאם להתחברות אישית, מה שמרחיב לכם את הלב, בהתאם ליכולות ובהתאם גם לעוצמת המתחים. רצוי לא "למתוח את החבל" יותר מדי ולא להגיע למצבי התשה עד לפעילות מרגיעה, אלא לשלב באופן קבוע בלוח הזמנים.  בכל פעילות שתבחרו, חשוב שיהיה אלמנט של השקטת המחשבות המטרידות, והרגשה של הרפיה של הגוף והנפש. לשמח ולרומם את עצמכם, לא פחות חשוב!

כיום יש גם אפליקציות רבות בטלפון הסלולרי שניתן להוריד ולישם בקלות תרגולים מתחומים שונים (אימון מוח, מדיטציות, נשימות, פעילות גופנית, ועוד).

בנוסף, חשובה מאוד האינטראקציה החברתית של האדם והתמיכה שהוא מקבל מהסביבה שלו, הרגשת שייכות שמחזקת אותו ונותנת לו את הכוחות הנפשיים שנדרשים לו להמשיך הלאה. מחקרים רבים תומכים בהבנה זו. לכן מעבר לחשיבות של משפחה תומכת, אני ממליצה להיות קשורים לקבוצות השתייכות סביב תחביב, עניין, התנדבות, משחק, לטפח חברויות ועוד. חשוב לדבר ולשתף אחרים (בני משפחה/ מטפלים מקצועיים/ חברים, ועוד), לפרוק מתחים ורגשות ולא להישאר עם המוטרדות והדאגות לבד, דבר שממש "אוכל" מבפנים ויכול להזיק. חשוב לעבד את הרגשות השליליים ולתת להם פורקן. ניתן גם לעשות זאת באמצעות תראפיה בכתיבה.

אני חוזרת ומדגישה, אם אתם חווים תחושות קשות מדי וזקוקים לעזרה מקצועית כדי לחזור לאיזון, אל תהססו לפנות לאנשי מקצוע גם מתחום הבריאות. אני מציינת שוב, שגם שירות פסיכולוגי ניתן לקבל דרך הקופה וגם פסיכיאטר במידת הצורך. היעזרו בהם.

למי שמעוניין בחיזוק מהטבע, בטיפול בחרדות ודיכאון קל עד בינוני, ניתן להתעניין בטיפול בצמח ההיפריקום שגם משווק כתרופה מקבילה לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (כגון ציפרלקס) בשם רמוטיב, וניתן ע"י מרשם רופא בלבד.    

*פעילות גופנית חשובה מאוד אך צריכה להתאים לגיל, ליכולת האישית בזמן ספציפי, למצב הגוף ולמצב הנפשי. וכמובן חשובה מאוד התמיכה של תזונה בריאה ומספקת, שתחזיר משאבים לגוף במקביל לפעילות כזו. בכל מקרה אני ממליצה על פעילות בעצימות מתונה ולא גבוהה ולא להגיע למצבי התשה של הגוף. 

עוד על הסטרס ואפשרויות ההתמודדות באתר של קופ"ח לאומית.

מחקר שערכה ד”ר אליזבת בלקברן, זוכת פרס נובל, גילה קורלציה בין שחיקה ומתח נפשי להתקצרות הטלומרים (האזור המצוי בקצה של הכרומוזומים, שמכילים את ה DNA), הגורמת להזדקנות התאים. להרחבה בנושא בעברית והרצאה של TED

בנוסף סרטון על הגורמים להזדקנות והירידה בחוסן הגוף (עם תרגום בעברית).

 

הנחיות נוספות וקישור לאתר קופ"ח כללית לתכנית למניעת אלצהיימר, מחלת ניוון מוח עם מנגנון דומה.

המוח - מדריך למשתמש, בערוץ "כאן 11" סידרה של 4 פרקים על המוח, בהם מרואיינים מומחים בתחום ומדברים על היכולת לשפר את תפקודיו באמצעות שילוב של תזונה, פעילות גופנית, שינה, למידה, אימון מוחי, קשרים חברתיים ועוד. 

באתר האיגוד הנוירולוגי הישראלי תוכלו גם למצוא את עשרת הדיברות לשמירת בריאות המוח. מדענית מוח ד"ר סבינה ברנן, בכתבה בואלה ניוז בריאות אף מפרטת חמישה טיפים שיכולים למנוע דמנציה.

על כח המחשבות והנפש, הסברים על הסטרס ומערכת העצבים, ואופן ההתמודדות עימו עם התייחסות רפואית ורוחנית מהפן של האמונה היהודית (גם למי שלא מאמין) תוכלו למצוא בהרצאתו של הרופא ד"ר גיל יוסף שחר מומחה לרפואה תזונתית ומנהל את "המרכז לרפואת הרמב"ם עם ראיה הוליסטית של גוף-נפש. הרצאתו במסגרת מחלת הסרטן, אבל בהחלט ניתן להבין ממנה את העקרונות לבריאות טובה בכלל, ולהימנעות ממחלות קשות בפרט. 

למי שמעוניין להרחיב, אני ממליצה על קריאת הספר "אלצהיימר ובעיות זיכרון – מניעה, טיפול ותקווה" מאת ד"ר דין שרזאי וד"ר עאיישה שרזאי, בהוצאת פוקוס. הספר הוצא לאחרונה ומתאר את פרי מחקרם של זוג נוירולוגים, שהוריהם חלו באלצהיימר וראו במחקרם שליחות למניעת המחלה. רופאים אלו התמחו גם בתזונה וגם תשאלו חולים רבים במרפאתם באופן מעמיק. כך, הגיעו למסקנות שמעניין לקרוא אותן ולהרחיב את ההבנה. 

בסופו של דבר, כולם חשופים למחלות קשות ושונות בצורה זו או אחרת. אין הגנה מוחלטת לאף אדם ולא לעולם חוסן. אנו חיים בעולם מורכב עם הרבה מאוד התמודדויות ואתגרים, מוקפים רעלים סביבתיים, פיזיים ונפשיים. אך עם זאת, הרבה תלוי גם בנו, בהתייחסות שלנו, בתחזוקה שלנו ובאורח החיים שלנו. אנו יכולים להשתדל לעשות מה שביכולתינו, עם מודעות לתזונה, להרגעת הנפש, לאימון המוח והגוף, למזער נזקים ולחיות באופן טוב יותר ואפילו מיטבי. זה בהחלט אפשרי! בריאות שלמה לכם!

 2018 קרן קרויצפלד-יעקב ישראל  ©

 © Creutzfeldt–Jakob Fundation Israel 2018

  • Facebook Social Icon